גלן פורד יצא משערי כלא אנגולה שבלואיזיאנה, ארצות-הברית, בשנת 2014, לאחר שריצה 30 שנות מאסר. בשנת 1984 פורד הורשע ברצח, נגזר עליו גזר דין מוות, ומאז חיכה באגף הנידונים למוות. אולם, פורד לא ביצע את הפשע שבגינו הורשע. למעשה, פורד היה לחף-מפשע שחיכה הכי הרבה זמן באגף הנידונים למוות, לפני ששוחרר.
פורד, אזרח כהה-עור, הואשם ברצח מדרגה ראשונה, ועורכי דינו מונו לו מן הסניגוריה הציבורית. הראשון, פול לורנס, התמחה בענייני גז, מעולם לא הופיע בבית משפט ולא עסק בדין הפלילי מעולם. עורכת הדין השנייה, קים לוין, עברה את מבחני הלשכה פחות משנתיים לפני תחילת הטיפול בעניינו של פורד. עיקר עיסוקה היה בענייני ביטוח, וכמו לורנס, מעולם לא הופיעה בבית משפט.
איזדור רוזמן, בעל חנות תכשיטים, נרצח בחנותו תוך כדי מה שנראה היה כשוד. פורד הואשם ברצח רוזמן בתאריך 5 בנובמבר 1983. רוזמן העסיק את פורד בעבודות גננות ותחזוקה בחנות היהלומים שלו. לאחר מותו של רוזמן, פורד שמע שהמשטרה רוצה לדבר איתו ופנה מרצונו לתחנת המשטרה. פורד העיד שבבוקר הרצח, הלך לרוזמן והלה אמר לו שאין לו בשבילו עבודה לאותו היום. בנוסף, פורד סיפר שפגש באותו יום אדם בשם OB, שביקש ממנו למכור בשבילו אקדח קליבר 38, למרות ש-OB מעולם לא העביר לו את האקדח המדובר. OB גם נתן לפורד מספר תכשיטים, וביקש מפורד למשכן אותם עבורו. פורד עשה כן באותו הערב, והקבלות מעידות על כך שהתכשיטים דמו לאלו שנעלמו מחנותו של רוזמן בעת השוד.
מאוחר יותר, פורד זיהה מתוך מספר תמונות חשוד בשם ג'ק רובינסון, וזיהה את אחיו של ג'ק, הנרי רובינסון, כאותו OB. מספר חודשים לאחר מכן, בת זוגו של רובינסון רמזה בשיחה עם בלשי המשטרה שלאחים רובינסון ולפורד יש קשר לרצח של רוזמן. זמן קצר לאחר מכן, הוגש כתב אישום נגד שלושתם.
יש לציין שלאחר מעצרו של פורד, אמינותה של בת-הזוג הוטלה בספק ואף היא הצהירה ששיקרה. ללא עדות זו, טענות התביעה כנגד פורד התבססו על עדותם של שלושה מומחי ראיות. עדותן של המומחים סברה שפורד היה נוכח בעת הרצח של רוזמן וכן שפורד, ולא אחד מהאחים רובינסון, היה היורה. הסיבות לכך היו שפורד היה שמאלי, ואילו שני האחים היו ימניים, והמומחים העידו שיותר סביר שהיורה היה שמאלי. בנוסף, המומחים העידו ששעת המוות כנראה תואמת את הזמן שפורד העיד שהגיע לחנותו של רוזמן.
עדות מומחה נוספת מצאה חלקיקים של אבק-שריפה על שתי ידיו של פורד. עדות נוספת, לא של מומחה, מצאה שקית בזירת הפשע שהיורה כנראה השתמש בה כדי להחזיק את האקדח עצמו. על השקית נמצא שרידי טביעת אצבע מסוג "מערבולת" (שטביעת האצבע יוצרת מערבולת), מה שתאם את אצבעו של פורד ולא של האחים רובינסון.
סנגוריו של פורד כשלו בלהביא סתירות או עדויות מומחה שכנגד. חבר המושבעים, שהיה מורכב לגמרי מאזרחים לבנים, קבע שפורד אשם. כבר אז טען פורד לחפותו, אך חבר המושבעים דן אותו למוות, וכן בוטלו ההליכים שכנגד האחים רובינסון.
לעניין חבר המושבעים, יש לציין שבמשפט האמריקאי הן התביעה והן הסניגוריה יכולות לסלק מספר מסויים של מושבעים מבלי לתת על כך סיבה. התובע ניצל זאת, וגרם לכך שבחבר המושבעים לא יישב אדם כהה-עור אחד, ובכך השפיע על הנטייה הראשונית של חבר המושבעים כלפי פורד, שהיה אדם ממוצא אפריקאי-אמריקאי.
פורד הגיש ערעור, ונדחה, אולם בית המשפט הסכים שהראיות לאשמתו של פורד "אינן מדהימות" ושקיימות "שאלות רציניות" בדבר מקצועיותם של עורכי דינו של פורד. יש לציין שהערעור לא נדחה בפה מלא, ושופט אחד אכן ציין שלדעתו אין בראיות בכדי להתגבש להרשעה ברצח מעבר לספק סביר.
בשנת 2004, כשפורד כבר עשרים שנה באגף הנידונים למוות מחכה למותו, התקיים דיון נוסף מכיוון שהתברר שהמדינה לא גילתה שבידיה עדויות שמחזקות את גרסתו של פורד – שמעורבתו במתרחש החלה רק עם בקשתו של OB למשכן עבורו את התכשיטים. לידי המשטרה הגיעו שתי עדויות חסויות שהעידו שהאחים רובינסון, ולא פורד, היו אלה שרצחו את רוזמן וכן שהחזיקו בכלי הנשק אף לאחר הרצח.
בנוסף, הועלו ספקות רציניות כלפי ה"ראיות" שקישרו את פורד לרצח. מומחה פתולוגי קבע שההנחה שהרוצח היה שמאלי היתה מבוססת על מספר הנחות יסוד וספקולציות ולא על עובדות והסתברות מדעית, ולפיכך עדות זו אינה מהימנה. בנוסף, המומחה שהעיד על שעת המוות (שלכאורה התרחשה בעת שפורד היה בחנות) לא בדק את הגופה בעצמו אלא הסתמך על בדיקה של מתמחה ולא איש מקצוע.
ספקות הועלו גם כלפי הממצאים של שאריות אבק השריפה על ידיו של פורד. בדיקת ידיו של פורד נעשתה בתחנת המשטרה, אתר עמוס בשאריות מסוג זה, וכן נעשתה 12-14 שעות לאחר הרצח – מה שמוריד את הסיכוי לכך שיש קשר בין הימצאות שאריות על ידיו של פורד ולקביעה שהוא אכן התוקף. גם בנוגע לעדות על טביעת האצבע הועלו ספקות משמעותיים, על איכותו ומקצוענותו של אותו חוקר מקצועי כביכול.
בשנת 2013, מדינת לואיזיאנה הודיעה לפרקליטיו של פורד, שבדיוק קיבלו את הודעת הדחייה על ערעורם השני, שמודיע חסוי נתן עדות לאחרונה בתחנת המשטרה, ובה טען המודיע שג'ק רובינסון אמר לו שהוא ירה והרג את רוזמן. בעקבות הממצאים החדשים, הן המדינה והן פרקליטיו של פורד הגישו בקשה למחוק את הרשעתו ולשחררו, וכך היה, ב-10 למרץ 2014 – שלושים שנים לאחר הרשעתו.
האחים רובינסון הורשעו במספר עבירות אחרות ונכלאו, אך לא על הרצח של איזדור רוזמן. מעולם לא קבע בית המשפט מי רצח את איזדור רוזמן. לאחר שחרורו, פורד תבע את מדינת לואיזיאנה לפיצויים ונדחה על ידי המדינה. הוא התקיים מתרומות לאחר שחרורו מהכלא, ורק שנה לאחר שחרורו, ביוני 2015, נפטר פורד מסיבוך מסרטן ריאות.
לאחר שגילה על חפותו של פורד, התובע במשפט המקורי, מרטי סטראוד, הביע חרטה על תפקידו בהרשעת השווא של פורד. הוא ציין שלדעתו פורד סבל ממשפט לא הוגן, שבו לא נגלו ראיות לטובתו, הוא לא יוצג בצורה ראויה, וכן חבר המושבעים מראש היה מוטה נגדו. סטראוד אמר, "לא הייתי מעוניין בצדק כמו שהייתי מעוניין לנצח בתיק... אני מתנצל בפני גלן פורד על כל הסבל שגרמתי לו ולמשפחתו. לעולם לא אוכל לשכוח את התיק הזה".
נושא מעניין נוסף העולה מסיפורו של גלן פורד הוא "הינדוס חבר המושבעים", המוכר היטב לפרקליטי פרוייקט החפות בארצות הברית. בכל רחבי ארה"ב, אפליה וקביעת הרכב חבר המושבעים הוא בבחינת סוד ידוע. בית המשפט העליון אסר פרקטיקה זו באופן כללי, אך בפועל הדבר ממשיך להתקיים. תובעים במקרי רצח מצליחים הרבה פעמים להצדיק סילוק של מושבעים כהי-עור מהמשפט, בטענות שונות ומשונות: דרך לבושם, גילם, עבודתם וכו'.
כתוצאה מכך, חבר-מושבעים שרובו או כולו לבן הינו דבר נפוץ במשפטי רצח באמריקה. מחקרים מצאו שחבר מושבעים לא הטרוגני סביר יותר להרשיע או לטעות, וכן מצאו קשר חזק בין חבר מושבעים לבן ובין הרשעת חפים מפשע, כך טוען בארי שק, ממנהלי פרויקט החפות. שק טוען שסביר יותר שבחבר מושבעים הטרוגני, המשתתפים יאתגרו אחד את השני, ולא יקבלו סטריאוטיפים מגדריים או עדתיים. פרויקט החפות מוביל חקיקה ברמת המדינות שתמנע הינדוס שכזה, וכן הגיש מספר עתירות לבית המשפט העליון בעניין.
* תודה למר שי וולהיים, סטודנט בקליניקת החפות בשנת 2016-17