check
הקליניקה - פרויקט החפות | קליניקת החפות

הקליניקה - פרויקט החפות

 

מהי קליניקה משפטית?

 

קליניקה משפטית הינה יחידה בתוך הפקולטה למשפטים, במסגרתה מתנסים הסטודנטים בעבודה מעשית של מקצוע המשפטים. את הסטודנטים מלווים עורכי דין מהשורה הראשונה, ויחד הם מסייעים למגוון רחב של אוכלוסיות מוחלשות, ביניהן אנשים עם מוגבלויות, מהגרי עבודה, נוער בסיכון, נאשמים בהליך פלילי ועוד.

 

מהי קליניקת החפות?

קליניקת החפות פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומטרתה טיפול בבקשות של נדונים הטוענים לחפותם והעלאת המודעות לקיומן של הרשעות שווא. קליניקת החפות מציעה סיוע בהתנדבות לנדונים הסבורים כי נפלה טעות בהרשעתם, ובוחנת את אפשרות להגיש בקשה למשפט חוזר.

הקליניקה מופעלת על ידי סטודנטים למשפטים הלומדים באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר עובדים בצמוד לעורך דין מנחה ומנחה אקדמי. הקליניקה משלבת למידה תיאורטית במסגרת שיעור שבועי, יחד עם עבודה מעשית בטיפול בבקשות למשפט חוזר ונקיטת יוזמות חקיקתיות. כל זוג סטודנטים מטפל בתיק אחד עד שניים במהלך השנה, ומבצע חקירה מעמיקה בתיק: איתור ואיסוף כל חומרי החקירה המקוריים, איתור חומר חדש (במידה ויש), שיחות ופגישות עם הנדון וכל הנוגעים עניין. יש לציין שהגשת בקשת סיוע לקליניקת החפות אינה כרוכה בעלות כספית.

בנוסף, קליניקת החפות שמה לה למטרה להעלות את המודעות לקיומן של הרשעות שווא בישראל. במסגרת זאת הקליניקה פועלת לקידום הנושא באפיקים שונים, בין היתר באמצעות הצעות חוק אשר יסייעו לנאשמים להוכיח את חפותם (דוגמת הצעת חוק לשימור ראיות), הפצת המידע בנוגע להגשת בקשה למשפט חוזר בקרב אסירים הטוענים לחפותם, וארגון כנסים בנושא.

  

מדוע יש צורך בקליניקת חפות בישראל

הקליניקה מקדמת העלאת מודעות לעצם קיומן של הרשעות שווא ולאפשרות הגשת בקשות למשפט חוזר ולקדם שינוי מדיניות בתחום.  הקליניקה פועלת בשיתוף עם הסנגוריה הציבורית ובמסגרת הקליניקה מיוצגים לקוחות המבקשים משפט חוזר. מטרתה של הקליניקה הינה להקים בישראל מודל הדומה ל innocence project שנוסד בארה"ב והוביל עד היום לזיכויים של 343 מורשעים, שחלקם נידונו למאסרי עולם ועונשי מוות.

העילות למשפט חוזר

לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט להורות על קיום משפט חוזר אם מתקיים אחד מארבעת התנאים הבאים:

1)      ניתן להוכיח שאחת הראיות שהוגשו במשפט המקורי מזויפת או שקרית, ואם אותה ראיה לא הייתה קיימת תוצאת המשפט הייתה משתנה לטובת הנדון.

2)      ישנן עובדות או ראיות חדשות ומהותיות, אשר לא היו ידועות לנדון בזמן המשפט המקורי, והעשויות לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנדון.

3)      אדם אחר הורשע בביצוע העבירה.

4)      ישנו חשש ממשי שבהרשעה המקורית נגרם לנדון עיוות דין

אם את/ה סבור/ה כי אחד מהתנאים התקיים לגביך, ניתן להגיש בקשה למשפט חוזר.

 

למי פונים במטרה להגיש בקשה למשפט חוזר?

כיום ישנן שלוש דרכים באמצעותן ניתן להגיש בקשה למשפט חוזר:

1)      פנייה לעורך דין פרטי: פנייה עצמאית לעורך-דין, יש לציין שהייצוג כרוך בתשלום דמי טרחה לעורך הדין.  

2)      פנייה למחלקה למשפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית הארצית: בסנגוריה הציבורית הארצית ישנה מחלקה ייחודית העוסקת בבדיקת פניות של נדונים (אנשים שההליך המשפטי בעניינם, לרבות ערעור, הסתיים) המבקשים לקיים בעניינם משפט חוזר. לסנגור הציבורי הארצי סמכות ייחודית לבדוק פניות אלה, ולהגיש בקשות למשפט חוזר במקרים שנמצאה עילה לכך. הפנייה לסנגוריה הציבורית הארצית אינה כרוכה בתשלום. לפרטים נוספים: המחלקה למשפטים חוזרים – הסנגוריה הציבורית הארצית

3)      פנייה לקליניקת החפות של האוניברסיטה העברית: הפנייה תתבצע באמצעות הגשת הטופס המצורף, ואינה כרוכה בתשלום.

 

במקרים בהם הוחלט כי יש מקום להגיש בקשה למשפט חוזר עבור הפונה, הבקשה מוגשת לבית המשפט העליון ודן בה שופט יחיד, אשר רשאי לדחות את הבקשה או לקבל אותה ולהורות על עריכת משפט חוזר. חשוב להדגיש שרק במקרים חריגים מאשר בית המשפט העליון בקשות למשפטים חוזרים.

 

חשוב לדעת: בדיקת הפנייה על ידי קליניקת החפות עשויה להיערך זמן רב,

שכן הפנייה דורשת את איתור חומר החקירה ובחינת התיק לעומקו.