-
חמי בן-נון "משפט חוזר אזרחי ופלילי – הדין הנוהג ומגמות חדשות" המשפט יב 37 (2007)
המאמר סוקר את פסיקת בית המשפט בניסיון לעמוד על האיזון הנוהג בפועל בין כלל סופיות הדיון לבין הורך בתיקון טעויות במשפט. מסקנת הכותב היא שקיים צורך בגיבוש מדיניות ברורה וסדורה על מנת לאפשר החזרת הליכים לראשיתם במקום שהדבר נצרך למען עשיית צדק.
-
עופר גוט עיוות דין בהליך הפלילי, פרקים 7-3 (2008)
בספרו "עיוות דין בהליך הפלילי" מביא הכותב, ד"ר עופר גוט סקירה ודיון ביקורתי בעילת 'עיוות הדין' ובסעיפי החוק למשפט חוזר. בקישור מובא הפרק השלישי מתוך הספר שכותרתו היא "משפט חוזר בישראל - הלכה למעשה".
-
בועז סנג'רו, מרדכי קרמניצר "המשפט החוזר - מציאות או חלום? על תבוסתו של הצדק בהתמודדות עם כלל סופיות הדיון (מ"ח עזריה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(2) 334" עלי משפט ביכורים 97 (2010).
המאמר בוחן את כלל סופיות הדיון במשפט הפלילי ואת הסכנה של הרשעת שווא דרך קריאה ביקורתית של מקרה בוחן - מ"ח 6148/95 משה עזריה נ' מדינת ישראל. לבסוף המאמר מבקר את ההסדר הקיים בחוק למשפט חוזר.
-
בועז סנג'רו שופטים שאינם טועים (פורסם בנבו).
גילוי דעת של פרו' בועז סנג'רו כי גם לאחר ועדת גולדברג, שהכירה בקיום הרשעות של חפים מפשע, והרחבת העילות למשפט חוזר ביהמ"ש העליון עדיין אינו מאפשר משפטים חוזרים.
-
אפרת פינק, רתם רוזנברג-רובינס "על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל" מעשי משפט ה 193 (2013).
במאמר נטען כי מיעוט בקשות למשפט חוזר נובע מבעיות מוסדיות בהן בין השאר בעיות אלה הן, בין היתר, היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי לשם בדיקת טענות בדבר הרשעות שווא, אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט, הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר המשפט. כמו כן, מצביע על השינויים הנצרכים בחוק ע"י משפט משווה.
-
רתם רוזנברג־רובינס, "עשרים שנה לתיקון סעיף 31 לחוק בתי המשפט: המשפט החוזר בישראל על פרשת־דרכים" עיוני משפט מ 379 (2017).
המחקר המקיף הראשון שנעשה בישראל בנושא משפטים חוזרים. במאמר מנותחת פסיקת בית המשפט העליון בבקשות למשפטים חוזרים, כאשר החוקרת מנסה לענות על השאלה איזו מבין שתי הגישות המרכזיות הקיימות בספרות ביחס להרשעות־שווא — "גישת החפות" ו"גישת ההליך ההוגן" — שלטה עד כה בעיצוב המשפט החוזר בישראל.