הוועדה למניעת הרשעות שווא ותיקונן, בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר, הוקמה ביום 17/6/18 ע"י שרת המשפטים דאז, איילת שקד. מטרת הוועדה, כפי שהוגדרה בכתב המינוי, היא לבחון דרכי התמודדות עם שלושה גורמים מרכזיים להרשעת חפים מפשע: החשש ממתן הודאות שווא בחקירה, בעיקר בפני חוקרים ומדובבים; החשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על ראיות מדעיות שגויות; החשש מטעויות אפשריות העלולות להיגרם בשל הסתמכות על עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה.
כמו כן, הוסמכה הוועדה לבחון את המנגנון הראוי לבירור טענות בדבר הרשעות שווא, לרבות בקשות למשפט חוזר, וככל שיימצא כי הדבר דרוש, את הכלים שיש לפתח לאיתור הרשעות שווא ותיקונן, כדי שטענות להרשעות שווא ייבחנו בצורה אפקטיבית, גם לאחר שפסק הדין הפך לחלוט. הוועדה לא תדון בתיקים תלויים ועומדים או בתיקים שהמורשעים בהם עדיין מרצים את העונש שנגזר עליהם.
בתאריך 02.09.19 פרסמה הוועדה דו"ח בניים שעוסק בנושא עדויות ראיה שגויות וזיהוי מוטעה. בדו"ח הבניים הוועדה עמדה על ההטיות שמובילות לטעויות בזיהוי והציעה דרכים לצמצומן, כך למשל נמצא כי היכרות מוקדמת של העד המזהה למושא הזיהוי עשויה לצמצם טעיות זיהוי. הוועדה חילקה את הגורמים לזיהוי שגוי לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון עניינו במשתנים חוץ-מערכתיים, דהיינו, משתנים המצויים מחוץ לשליטתן של רשויות אכיפת החוק, כגון נתוניו האישיים של העד המזהה, התנאים הפיזיים ששררו בזירת העבירה וכדומה; ואילו הסוג השני עניינו במשתנים מערכתיים, דהיינו, משתנים המצויים בשליטת רשויות האכיפה, ובראשם התנאים שבהם נערך הזיהוי אשר במסגרתו העד המזהה מצביע על מבצע העבירה.
המלצות הוועדה לעניין עדויות ראייה כוללות אזהרה מפני הרשעה על סמך זיהוי הנאשם במסדר זיהוי – הוועדה סבורה כי יש מקום לבחון בזהירות רבה את הזיהוי שנערך על ידי עדי ראיה ולסייג את משקלו הראייתי של זיהוי זה. זאת, בעיקר כאשר אין היכרות משמעותית מוקדמת בין העד המזהה לבין החשוד. בנוסף ההמלצות כוללות הנחיות ודשים לאופן עריכת מסדר הזיהוי ורשימת דגשים לעמידה על השפעתם של משתנים חוץ מערכתיים על מהימנות הזיהוי.