משפטו החוזר של משה קסטל

מ"ח 8093/04 קסטל נ' מדינת ישראל.

משה קסטל הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים ברציחתם, בזה אחר זה, של יגאל דניאל ואילן דבש בשנת 1998. בשל כל אחד משני מעשי הרצח נידון קסטל למאסר עולם. בשנת 2012 הגיש קסטל בקשה למשפט חוזר באמצעות מחלקת משפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית, אשר נדחתה על ידי הנשיאה בדימוס דורית בייניש. 

על פי העובדות, בספטמבר 1997 נעצר משה קסטל, נהג מונית תושב ירושלים, בחשד לרצח חברו חלפן הכספים יגאל דניאל ועובר האורח אילן דבש, בכביש הסמוך ליישוב נטף שבהרי ירושלים. קסטל, שהיה מהמר כפייתי ומסובך בחובות בזמן הרצח, רצח לפי כתב האישום את חברו דניאל, ולאחר מכן גם את אילן דבש שנקלע למקום כעובר אורח. קסטל הורשע על סמך ראיות נסיבתיות בלבד, ללא ראיות פורנזיות או הודאה שלו בביצוע הרצח. 

בין הראיות הנסיבתיות היו איכון טלפון שסתר את גירסתו באשר למיקומו בשעת הרצח; עד ראיה שטען שהרוצח הגיע במונית והעובדה כי קסטל הינו נהג מונית;העובדה שקסטל היה בקשר טלפוני אינטנסיבי עם יגאל דניאל, באותן השעות שעל פי החשד נרקמה העסקה שבסופה אמור היה קסטל לקבל את ההלוואה מדניאל; העובדה שבביתו של קסטל נמצאו דולרים להם לא היה לו הסבר; עדותו של חלפן כספים כי העביר לדניאל את הכסף בבוקר הרצח וכי האופן שבו ארז את הדולרים הוא האופן שבו נמצאו הדולרים אצל קסטל. בפסק דינו קבע בית המשפט בלשון מפורשת כי "כאשר מצרפים את חלקי תמונת ההרכבה, מצטיירת תמונה חד משמעית לפיה אכן היה זה הנאשם, הוא ולא אחר, שקטל את שני המנוחים ביריות אקדח. התמונה הכוללת המצטיירת ברורה היא ואינה מותירה ספק בשאלה האמיתית הטעונה הכרעה - שהנאשם הוא הוא הרוצח" (פסקה 5, עמוד 3 לפסק הדין).

קסטל הגיש את הבקשה למשפט חוזר בגין עילת הראיות החדשות המצויה בס' 31(א)(2) ועילת עיוות הדין המצויה בס' 31(א)(4) לחוק בתי המשפט. הבקשה למשפט חוזר בעניין קסטל התבססה על מספר ראיות חדשות: חוות דעת של מומחה סלולרי, לפיה האיכון שנעשה לפלאפון של קסטל היה שגוי ובפועל ניתן לקבוע בסבירות גבוה שקסטל לא היה באזור הזירה בשעת הרצח. בנוסף,נטען בחוות דעת שבתקופת המשפט הנושא של איכונים היה בראשיתו ויכולת האיכון היתה נמוכה, טענה לה היתה תמיכה גם מצד מומחים שונים מתיקים אחרים; הוצגו ראיות חדשות לפיהן עד הראיה לרצח נחקר גם בשב"כ וכי בוצע לו "ריענון זיכרון" בהליך היפנוטי. לטענת ההגנה, עובדות אלה מסבירות את השינויים שהיו בעדותו של העד אשר תמכו בגרסת התביעה; שלישית, הוצג פלט שיחות של קסטל מיום הרצח בכדי להראות שהשיחות שהיו בינו לבין יגאל דניאל בבוקר, שוללות את התזה שנקבעה לגבי מועד עריכת העסקת הדולרים; רביעית, הובאה עדות חדשה של חלפן הכספים, לפיה שיקר בעדותו כשטען שהוא ארז את הדולרים בשיטהמיוחדת שניתנת לזיהוי, וכי בפועל אין כל דרך לזהות את השטרות שניתפסו בבית שלו קסטל. העד הסביר שהמניע לשקר היה רצונו כי הכסף שנתפס יוכרז ככסף שהיה אצל המנוח ואז יוחזר לידו. הוא טען כי מי שהמליץ לו על דרך זו היה חוקר מרכזי שהיה מעורב בחקירת הרצח אשר הבהיר לו כי אם יתן עדות טובה יוכל לקבל את הכסף. טענה זו נתמכה בראיות מתוך תיק מח"ש שנפתח נגד השוטר לאחר המשפט ושהוביל לפרישתו- על פי הטענות השוטר קיים קשרים במהלך החקירה והמשפט עם חלק מעדי התביעה ואף לקח בעצמו הלוואה ללא ריבית מחלפן הכספיםזמן מועט לאחר סיום המשפט. משכך, הסנגוריה טענה כי מכלול הראיות מקים פוטנציאל לשינוי תוצאות המשפט לטובת קסטל. 

עם זאת, הנשיאה בדימוס בייניש דחתה את הבקשה. בפסק הדין נקבע כי האיכונים נועדו להפרכת האליבי ולא לצורך קביעת מיקומו בשעת הרצח, וכי ממילא לא ניתן לחוו"ד זו מעמד של קביעה מדעית מדויקת. לגבי השוטר לוי, נאמר שאומנם קשריו עם העדים מדאיג, אך ההלוואה נלקחה לאחר ההרשעה ולכן לא היתה לה השפעה על מהלך המשפט; לא הובאו ראיות משכנעות שהשוטר השפיע על חלפן הכספים לשנות את גרסתו או כי ההחלטה שלולתת לשוטר הלוואה ללא ריבית קשורה לכספים שנתפסו אצל קסטל; בעניין הטענות הנוגעות לחקירות הנוספות שעברעד הראיה, נקבע שהן אינן משנות את התשתית העובדתית שנקבעה; באשר לשיחות הטלפון בין קסטל לדניאל בבוקר הרצח, נאמר שפסק הדין נסמך בעיקר על השיחה האחרונה שהתקיימה זמן קצר לפני שדניאל נעלם.

בסופו של דבר, חשוב לציין כי מדובר כאן בהרשעה על סמך ראיות נסיבתיות, אשר אף אחת מהן כשלעצמה לא מוכיחה את הרצח, ורק צירופן יחד הוא זה שהוביל להרשעה. עובדה זו, היא שמנעה בפועל את קבלת הראיות החדשות וטענותיו שלקסטל, שכן נקבע כי אף לא אחת מן הראיות הללו מקעקעת נדבך מרכזי מספיק בהרשעה. חרף זאת, במקום בו ההרשעה מראש מבוססת על ראיות נסיבתיות, נראה שלא ברור כיצד ניתן לקעקע את ההרשעה שלא ע"י התמודדות עם כל אחת מאותן ראיות נסיבתיות בנפרד והבאת ראיה מתחרה להן, המכרסמת בראיה המקורית עד כדי ערעור התמונה המרשיעה כולה. 

בשנת 2018 עלתה ביס סדרה תיעודית על הרשעתו של משה קסטל הנקראת "האזרח ק'". במהלך שלושת פרקיה, מעלה הסדרה את סימני השאלה העמוקים סביב חקירת המשטרה, הראיות הנסיבתיות, ההרשעה והמשפט ועוקבת תוך כדי כך אחר מאמציו של קסטל שהורשע וטוען מאז מעצרו לחפות, להשתחרר ממאסרו, ודחיית הערכאות השונות את בקשותיו למשפט חוזר ולבדיקה חוזרת.