סיפור של צ'ארלס צ'אטמן (Charles Chatman), אשר זוכה בעזרת ראיית DNA חדשה:
1. הפשע אשר התרחש:
בשעות הבוקר המוקדמות של יום 15.01.1981 התעוררה הקורבן בדירתה בדאלאס, בזמן שבאותה העת נכנס פולש ממוצא אפרו-אמריקאי עם מסכה על פניו אל הדירה. לאחר שמצא אותה במיטתה, קרע הפולש את בגדיה של הקרבן ואנס אותה על המיטה. לפני שנס מדירתה, קשר הפולש את הקרבן עם פניה לרצפה ובנוסף גנב כמה חפצים מביתה. מיד לאחר שעזב את דירתה של הקרבן, זו שמעה טריקת דלת של מכונית וכן הנעת מנוע ונסיעה מהירה מהמקום. לאחר זמן מה, הקרבן הזמינה את המשטרה שהגיע לאירוע והחלה בחקירתו.
2. חקירת האירוע:
מיד לאחר האירוע, הקרבן עברה בדיקות בבית החולים "דאלאס", שם נאספו ראיות ביולוגיות מגופה. בעדותה באותה העת, ציינה הקורבן כי מעולם לא קיימה יחסי מין לפני כן.
בדרך כלל הקרבן עונדת משקפיים, אך על אף היותה ללא משקפיה בעת התרחשות הפשע, היא העידה על מאפייניו החיצוניים של הפולש/תוקף. עוד היא הדגישה כי למשך זמן קצר במהלך התקיפה, היא הצליחה להציץ ולראות את כל פניו של התוקף. כך, התוקף תואר על ידה כבעל גובה של 1.80 מטר, שחור שיער ומזוקן. יודגש כבר עתה, בתיאורה את התוקף, הקורבן לא הזכירה אף מאפיין חיצוני הקשור לשיניו של התוקף – גם לאחר שזיהתה את צ'אטמן, לו חסרה שן קדמית בשל תאונה במגרש הכדורגל.
זיהוי התוקף:
ביום שלאחר האירוע, הקורבן ניסתה לזהות את התוקף בעזרת 6 תמונות של צעירים אפרו-אמריקאים אשר הוצגו לפניה. צ'אטמן לא הופיע באף אחת מתוך 6 התמונות, והקרבן לא זיהתה את התוקף שלה בין הדמויות אשר הוצגו בפניה בתמונות. לאחר מכן, הוצגו לה תמונות נוספות, במטרה שתזהה את התוקף, כאשר הפעם תמונתו של צ'אטמן הופיע בין התמונות. בפעם זו, הקרבן זיהתה את צ'טאמן כתוקף שלה. בעקבות זיהוי זה, כעבור כשבועיים התקיים מסדר זיהוי חי כאשר צ'טאמן היה בין הדמויות שהוצגו לקורבן. גם בהזדמנות זו, צ'אטמן זוהה על ידי הקורבן כתוקף.
יצוין, כי בעת זיהויו של צ'אטמן כתוקף בתמונות שהוצגו לקורבן בפעם השניה, זו ציינה בפני הקצין אשר הציג בפניה את התמונות כי היא מאמינה שראתה את צ'אטמן בשכונת מגוריה במספר הזדמנויות בשנים האחרונות טרם האירוע. עם זאת, מיד לאחר האירוע, בתשאול שנערך לה, הקרבן לא ציינה בפני המתשאל כי זיהתה או הכירה את התוקף שלה מעברה.
3. ההליך המשפטי:
צ'ארלס צ'אטמן הועמד לדין בפני חבר מושבעים בדאלאס, ביום 12.08.1981, והואשם בעבירה של אינוס בנסיבות מחמירות.
הקורבן זיהתה את צ'אטמן כתוקף שלה באולם הדיונים במהלך המשפט. מעבר לכך, התביעה ביססה את התיק בעזרת עדותה של סרולוגית (מומחית נסיוב הדם ופענוח נוזלים) ממוסד העוסק ברפואה משפטית אשר העידה אודות בדיקות שקיימה בעזרת ראיות שונות מזירת האירוע.
המומחית העידה כי היא עלה בידה למצוא נוזל המכיל זרע על סדין המיטה שנמצא בדירת הקורבן וכן מצאה תאי זרע באיבר מינה של הקורבן. עוד העידה כי מבדיקה שקיימה לנוזל הזרע אשר נמצא על סדין מיטת הקורבן עלה כי הנוזל מגיע מאדם אשר עונה לפרופיל מסוים כך שנוזלי גופו מכילים אנטיגנים מיוחדים המכילים את סוג דמו. עוד העידה המומחית כי צ'אטמן עונה על הפרופיל המדובר, אך הדגישה כי בהתאם לכך 40 אחוזים מגברים אפרו-אמריקאים (בדומה לצ'אטמן) עונים על פרופיל זה. בהקשר זה יצוין, כי בעוד שלעיתים קרובות עדות מומחה מסוג זה עלול להטעות את חבר המושבעים לחשוב כי מדובר בזיהוי ודאי, עדותה של המומחית במקרה זה התקיימה ללא רבב.
מבחינת ייצוגו המשפטי של צ'אטמן, סנגורו ניסה לאתגר את טענות התביעה לזיהוי ודאי בכך שהציג עדויות אשר הצביעו על כך שלא היה בעל רישיון נהיגה כלל ועל פי כן לא ידע כלל כיצד לנהוג בכלי רכב. נוסף על כך, הסנגור הציג עדות על פיה צ'אטמן עבד בחברת תחזוקה בערב האירוע, אך מסיבה לא ידועה לא הציג את דיווח השעות כראיה. בהמשך לכך, צ'אטמן ציין כי פגש את סנגורו פעם אחת בלבד לפני פתיחת המשפט, כאשר בשלב מסוים, לאחר שבמשך שבעה חודשים בכלא לא הגיע אליו כל עדכון באשר למצבו המשפטי, יצר צ'אטמן בעצמו קשר עם סנגורו על מנת להתעדכן במצבו.
לבסוף, צ'אטמן הורשע בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות ונידון ל-99 שנים בכלא.
4. מעורבות פרויקט החפות והזיכוי:
בחלוף שני עשורים מלאים ממועד הרשעתו, רק בשנת 2001, נוצרה אל צ'אטמן ציפייה ותקווה לזיכויו. באותה השנה, במדינת טקסס חוקק חוק המאפשר לאסירים, בעלי פוטנציאל לזיכוי, לחפש ולדרוש את בדיקות ה-DNA שנערכו בעניינם. עקב כך, צ'אטמן החל למלא טפסים ובקשות לקבלת גישה אל בדיקות DNA בעניינו, בעזרת עורך דין שמונה מטעם פרויקט החפות בטקסס. וכך, בשנת 2002 בקשותיו של צ'אטמן לקבל גישה לבדיקות הרלוונטיות נענו בחיוב על ידי בית המשפט.
לצערו של צ'אטמן, בשלב זה חלפו כשנתיים עד שהבדיקות הרלוונטיות לעניינו אותרו, וגם בעת איתורן, נאמר לו על ידי מומחים שונים כי אין מספיק חומר בראיה על מנת לקיים בעזרתה בדיקות שונות. בעקבות כך, עורך דינו של צ'אטמן דרש מהמעבדות אשר החזיקו בראיות ה-DNA בעניינו של צ'אטמן לשמרן עד למועד בו תופיע טכנולוגיה חדשה בעזרתה יהיה ניתן לבצע את הבדיקות הנדרשות.
באותה תקופה, בשנת 2004 הייתה באפשרותו של צ'אטמן לצאת ממאסר על ידי שחרור על תנאי, אך הוא לא ניצל את הזדמנות זו מאחר והיה עליו להודות בחלקו בפשע – דבר שלא היה מוכן לעשותו.
רק בשנת 2007, עורך דינו של צ'אטמן גילה כי ישנה טכנולוגיה חדישה באמצעותה ניתן יהיה לבדוק את הראיה המזערית אשר הייתה קיימת באותו הזמן, והכילה תאי זרע אשר נמצאו על סדין מיטתה של הקורבן. למרות הסיכון שבקיום הבדיקה ומציאת ראיית DNA חד משמעית, צ'אטמן היה מוכן לקחת את הסיכון ולקיים את הבדיקה. בעזרת סיוע מתקציב בית המשפט לביצוע הבדיקה הרצויה, תוצאותיה של הבדיקה אפשרו להוכיח את חפותו של צ'אטמן. בעקבות ממצאי הבדיקה, צ'אטמן שוחרר ביום 03.01.2008. ביום 26.02.2008 כל האישומים כנגד צ'אטמן נמחקו.
צ'ארלס צ'אטמן ריצה 26 שנים במאסר בכלא פשע שהוא לא ביצע.
* תודה למר תומר וירט, סטודנט בקליניקת החפות בשנת 2016-17