תקציר: בקשה זאת מגוללת את הסיפור העגום של פרשת רצח הנער דני כץ. דני כץ, נער בן 15, יצא מביתו לבית חברו בתאריך ה-8/12/1983. שלושה ימים לאחר מכן, נמצאה גופתו ועליה סימני אלימות קשים. בהמשך הואשמו ברציחתו חמישה ערבים ישראלים, תושבי סכנין והאזור. על פי הטענה, כפי שפורטה בכתב האישום שהוגש כנגדם, הם הבחינו בנער כשהוא צועד לבדו, וחטפו אותו ברכבם לכיוון אתר בניה שומם. במהלך הנסיעה, חסמו את פיו בסמרטוט והכו אותו בידיהם, עד שאיבד את הכרתו. באתר הבניה, הכו החמישה את כץ מכות מוות וארבעה מהם אנסו אותו. לאחר מכן, השליכו את גופתו בין שיחים סמוך לאוניברסיטת חיפה. מאוחר יותר, בשעות הערב, חזרו החמישה אל המקום בו הניחו את הגופה והעבירו אותה למערה באזור סכנין. לאחר שלושה ימים של חיפושים, נמצאה גופתו העירומה של כץ ועליה סימני חנק ותקיפה מינית.
אל הבקשה לקיום משפט חוזר בעניינם הצטרפה הסנגוריה הציבורית כ"ידידת בית המשפט", כאשר במסגרת ההליך זה הוכר לראשונה מוסד "ידיד בית המשפט" בישראל. הודות לכך, הסנגוריה הציבורית הגישה את עמדתה. בבקשה עצמה נטען כי קיימות עובדות וראיות חדשות המצדיקות עריכתו של משפט חוזר, וכי קיים חשש של ממש שבהרשעתם נגרם להם עיוות דין. עיקר הבקשה נסמכה על דוח ביניים שהוגש לשר המשפטים באוגוסט 1995 על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בין השאר לאחר שנתגלה חומר חקירה חדש, שלא היה בפני הערכאות השונות, וגם לא בידי פרקליטי המבקשים.
ביהמ"ש פסק כי בנסיבות העניין, יש להורות על קיומו של משפט חוזר. זאת, מכמה טעמים שכל אחד מהם, כשלעצמו, אינו מבסס עילה למשפט חוזר, אך הצטברותם לכדי מכלול – ב"מבט-על" – היא המבססת במקרה זה את העילה למשפט חוזר: ראשית, עצם ריבוים של חילוקי דעות בין הגורמים הציבוריים-מקצועיים המעורבים בעניין. שנית, העובדה שדבר חקירת המבקשים על-ידי שירות הביטחון הכללי ותוצאותיה כלל לא הובאו לידיעת הערכאות השונות והצדדים (ובעיקר הסניגוריה); לו היה חומר חקירה זה – המצביע על היעדרו של מניע לאומני והמעלה – במידת מה – ספקות באשר לאשמתם של המבקשים – מצוי בידי הסניגוריה, ייתכן שהיה מועיל להגנתם האפקטיבית של המבקשים, וגלום בו פוטנציאל כלשהו לשינוי תוצאות המשפט. שלישית, בייצוגם של המבקשים נפלו כשלים אחדים – אי-העדתם של מרבית המבקשים בערכאה הראשונה שעה שבפני בית-המשפט עמדו הודאותיהם ומימצאים נוספים, ושעה שאי-העדתם יכולה לשמש חיזוק בפני עצמו; היעדרו של חומר החקירה בעניין חקירת השב"כ; זמן הכנה קצר למשפט ואי-נוכחות הסניגורים כולם בישיבות בית-המשפט. רביעית, הטענה בדבר ה"תבניתיות" שביסוד אי-ההתאמות שבהודאות המבקשים. חמישית, החיזוקים והאינדיקציות השונות לחפות המבקשים.
עבירה: רצח, חטיפה, קשירת קשר לחטיפה לשם רצח.
עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.
תוצאת ההליך: הרשעה מחדש - במשפט החוזר
הלכות: "במצבים רבים קיומו של פגם דיוני חמור מקים חזקה להשפעה על תוצאת ההליך".