כשל בייצוג

תקציר: במהלך ריב שהתפתח בין המבקש לבין אשתו בדירת מגוריהם המשותפת ברמת-גן, תקף אותה המבקש בכך שאחז בידה ודחף אותה לעבר הרצפה. בית משפט גזר על המבקש את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים, קנס בסכום של 5,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו, וכן פיצוי למתלוננת בסכום של 5,000 ₪. המבקש ביקש לערער על פסק הדין אך הערעור נדחה לאחר שהמבקש קיבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מהערעור. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי בידיו חוות דעת  המנתקת את הקשר הסיבתי בין החבלות שנתגלו על ברכיה של האישה לבין האירוע נשוא כתב האישום. בנוסף, הציג דו"ח פעולה משטרתי ממועד מאוחר מיום האירוע במסגרתו לא ציינה האישה כי המבקש תקף אותה בעבר. בנוסף טען המבקש לעיוות דין בעקבות כשלים בייצוג, במסגרתם לא השיג בא כוחו הקודם את החומר הרפואי של האישה ועקב כך לא הגיש ראיות רלוונטיות, נמנע מלחקור את המתלוננת בכל הנוגע לפגם הגנטי שלטענתו הוביל להופעת החבורות על גופה, וכן הצביע על סירוב בא-כוחו לבקשת המדינה, כי המבקש יופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לעניין העונש.

קרא עוד אודות מ"ח 6020/13 גור אריה נ' מדינת ישראל (2014)

תקציר: עבד אלקדר סאלם, הורשע בביצוע מעשה מגונה בחולת נפש, שאושפזה במוסד רפואי בו עבד כמדריך. נגזרו עליו ששה חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 3000 ש"ח למתלוננת. בדיון בבית המשפט השלום סלאם כפר באישומים שיוחסו לו. במסגרת הדין בבית המשפט השלום נדחתה בקשה שהגיש להמציא לעיונו את התיעוד הרפואי בעניינה של המתלוננת, בניסיון לבסס ספק סביר בקשר למהימנות גרסתה לגבי ביצוע העבירות.

סאלם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט המחוזי קבע, בדעת רוב, שיש להחזיר את  הדיון לבית משפט השלום ולמסור לבא-כוחו של סלאם את התיעוד הרפואי הנוגע למתלוננת. בית המשפט השלום קבע בהחלטתו כי המסמכים הרפואיים שיומצאו יתייחסו לתקופה שממועד אשפוזה של המתלוננת בבית החולים הפסיכיאטרי ועד סמוך למועד הגשת כתב האישום נגד סלאם. במענה להחלטה זו הודיע בא-כוחו של סאלם כי לטעמו, הצו שניתן אינו ממצה את כל החומר הרלוונטי בנוגע למתלוננת. על כן ביקש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי. בית משפט השלום דחה את בקשת עורך הדין. מנקודה זאת עורך הדין לא פעל דבר כדי לעיין במסמכים או להעבירם למומחה מטעם ההגנה. משכך, החזיר בית משפט השלום את הדיון לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין סופי בערעור. בית המשפט המחוזי, ברוב דעות, זיכה את סאלם מחמת הספק משני מקרים של מעשה מגונה, והותיר את הרשעתו בביצוע מעשה מגונה אחד. כמו כן, קבע בית המשפט כי תקופת המאסר תקוצר ותעמוד על שישה חודשים בלבד. הנשיא אלון, בדעת יחיד, קבע כי יש לזכות את סאלם מחמת הספק מהעבירות בהן הורשע.

משפסק הדין נעשה חלוט, הגיש סאלם, בקשה לעריכת משפט חוזר על בסיס עילות "הראיות החדשות" ו-"עיוות הדין", מכוח סעיפים 31(א)(2)ו-31(א)(4)לחוק בתי המשפט, בהתאמה.

קרא עוד אודות מ"ח 4811/12 סאלם נ' מדינת ישראל (2013)

תקציר: המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בביצוע עבירות מין בקטינה וכן הורשע בתיק נוסף בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, זיוף וקבלת דבר במרמה. בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 7 שנות מאסר (בניכוי ימי מעצרו), 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח. ערעור על על הרשעתו ועל חומרת העונש נדחה. במסגרת הערעור טען המבקש כי הודאתו ניתנה בשל ייצוג לקוי וקשיי שפה. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי חלות בעניינו שלוש מתוך ארבע העילות למשפט חוזר. ביחס לעיוות דין טוען המבקש כי היו ליקויים בחקירתו וכי ללא עסקת טיעון לא הייתה יכולת להרשיע אותו. בנוסף, טוען כי קיבל את עסקת הטיעון משום שהוא לוקה בשפתו וכן שייצוגו בערכאה הדיונית היה לקוי. לבקשה צורף תצהיר של האב לגבי חוסר הבנתו את הסדר הטיעון וכן בדיקת פוליגרף שלו. ביחס לראיות טוען כי הראיות אומנם הוגשו לבית המשפט המחוזי אך הן מעולם לא נבחנו על ידו. ביחס לראיות אשר מקורן בשקר או סיוף טוען המבקש כי חלק מהראיות הושגו תוך חיפוש שאינו חוקי בביתו, עת שניצלו את תמימותו של האב לחיפוש זה, ובכך יתכן שזוהמו ראיות.

קרא עוד אודות מ"ח 3406/09 פלוני נ' מדינת ישראל (2009)

תקציר: כנגד המבקש ואחיו הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים, על פי עובדות כתב האישום, בשנת 1998 קשרו שני האחים קשר להונות את האפוטרופוס לנכסי נפקדים. המבקש פנה לאחד בשם אהרון, בא כוחו של משקיע איטלקי, והציע לו לרכוש, בעבור לקוחו, נכסי מקרקעין הרשומים על שם נפקד. במספר מועדים, בין השנים 1998-1999, פנו האחים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בבקשה לשחרר את נכסי המקרקעין, תוך שהם מציגים עצמם כמי שרכשו זכויות במקרקעין אלו. השניים הציגו את אחיו של המבקש כבכיר בשירות הביטחון הכללי, וניסו לשכנע את האפוטרופוס כי שחרור הנכסים דרוש למען האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בגין מעשים אלו הורשעו המבקש ואחיו בניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, התחזות כעובד ציבור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. על פסק הדין של בית המשפט השלום הגיש המבקש ערעור למחוזי, שהסתיים בהסכמת הצדדים על זיכוי מהאישום השני והפחתת העונש. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור במסגרתה העלה טענות חדשות ביחס לפגמים בחקירה, ייצוג לקוי ופגיעה בחסיון עו"ד-לקוח. בקשת רשות הערעור נדחתה, כמו כן נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע. לבקשה למשפט חוזר צירף המבקש תצהיר התומך לכאורה בטענתו כי לא הציג את אחיו כאיש שב"כ. כמו כן הציג מסמך נוסף המציג לטענתו את אחד העדים כעורך דינו.

קרא עוד אודות מ"ח 7724/05 מאייר נ' מדינת ישראל (2006)

תקציר: באירועים נפרדים, המבקש יצר קשר עם אנשים שונים ופיתה אותם לקשור עמו קשרים עסקיים בטענה כי יש באפשרותו לספק מוצרים במחיר נמוך. המבקש הורשע על סמך עדויותיהם של עדים ומתלוננים. דינו נגזר ל-30 חודשי מאסר בפועל ועוד 12 חודשים על תנאי, פיצוי כספי וקנס. המבקש ערער על פסק הדין, הן ביחס להעדפת גרסאות עדי התביעה והן על העונש. בית המשפט דחה הערעור ולא מצא מקום להתערב בממצאי הערכאה הראשונה. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי בידיו הקלטה היכולה לשנות את מצבו, במסגרתה מודה אחד המתלוננים כי הוא מעליל על המבקש. בנוסף הצביע על כך שאחד המתלוננים חתם עבורו על ערבות ואחר ביטל תביעתו נגדו. כמו כן טען כי בא כוחו כשל בייצוגו והודה בפני אשתו כי קיבל סכום כסף על מנת שלא ייצגו כראוי.

קרא עוד אודות מ"ח 6081/04 בריגת נ' מדינת ישראל (2004)

תקציר: משה כהן הורשע בעבירות של תקיפה שכוונו כלפי בני משפחתו ונמשכו על פני שנים רבות. לטענתו, יש בידו ראיות העשויות לשנות את תוצאת המשפט: הקלטה של עדה שהעידה במשפט בה מספרת כי בתו של כהן שיקרה בעדותה, וכן כתבה מהעיתון בה מרואיינת האם במסגרתה מעידה על אופיו ה"אמיתי" של המבקש. כן הוא טוען כי נגרם לו עיוות דין בשל מחדלים בייצוגו על-ידי עורכת-דינו בערכאה הראשונה ובתוך כך כשל בהעלאת טיעונים משפטיים שונים והבאת עדי הגנה.          

קרא עוד אודות מ"ח 1888/01‏ כהן נ' מדינת ישראל (2001)