כפתור הצגת/ הסתרת תקציר - מאגר פסיקה

פסיקה

טענות מרכזיות

כשל בייצוג

מ"ח 1340/16 אזברגה מוחמד נ' מדינת ישראל (2016)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2016

תקציר: אזברגה מוחמד הורשע בנהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]; בשימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; ובשימוש שלא כדין בפרטי אדם אחר, עבירה לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה. בשל הרשעה זאת הופעלו כנגדו עונשי מאסר מותנים שעמדו לחובתו בגין עבירות קודמות שביצע. מוחמד הגיש ערעור ובקשת רשות ערעור שנדחו. במשפט החוזר הוא טען כי הפרשנות שנתנה לעונש המאסר על תנאי אינה נכונה, לשיטתו על מנת להפעיל את המאסר המותנה, היו צריכים להתקיים לפי נוסח התנאי שני תנאים מצטברים: נהיגה בפסלות ונהיגה בשכרות. ואילו בעת ביצוע ההעבירות הנ"ל הוא נהג כאשר הוא פיקח. 

עוד הוא טען לכשל בייצוגו, לטענתו עורך דינו הודה בשמו בביצוע אחת מהעבירות שיוחסו לו (מסירת פרטים כוזבים), לאחר ששיכנע אתו לעשות כן מטעמי נוחות.

מ"ח 8498/13 אל-עביד נ' מדינת ישראל (2015)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2015

תקציר: פרשת הירצחהּ של חנית קיקוס העסיקה את מערכת המשפט בישראל למעלה משני עשורים. תחילתהּ בשני הליכים משפטיים שנוהלו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניינו של המבקש, סולימן אל-עביד; והמשכהּ בערעורו של המבקש ובדיון נוסף בעניינו, בפני הרכב מורחב, שנדונו בפני בית-משפט העליון. בתום ההליכים נגדו הורשע המבקש, על פי הודאותיו, ברציחתהּ ובאינוסהּ של חנית קיקוס ונידון למאסר עולם. לאחר שהגיש בשנת 2005 בקשה לחנינה מנשיא המדינה, נתבקשה השופטת בדימוס מ' בן-פורת לכתוב חוות דעת מייעצת לנשיא המדינה בעניינו של המבקש. גם דעתהּ הייתה כי המבקש הורשע בדין.

במסגרת בקשתו למשפט חוזר המבקש העלה שלל טענות שעיקן הוא ש"נתפר לו תיק" וכי החקירה נוהלה מתוך ניסיון לדלות ראיות שתתמוכנה בהרשעתו ולא כחקירה אמיתית לאיתור האדם שרצח את חנית. המבקש הלין על כך שישנם כיווני חקירה רבים שאותם לא חקרו חוקרי הפרשה, בעיקר לאחר גילוי הגופה. המבקש ציין כי הוא לא נחקר לאחר הגילוי וכי השחזורים בוצעו בהעדרו. כמו כן טען לכשל בייצוג והעלה לעניין זה שלל טענות כנגד מי ששימש כעו"ד בהליכים הקודמים.

מ"ח 6020/13 גור אריה נ' מדינת ישראל (2014)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2014

תקצירבמהלך ריב שהתפתח בין המבקש לבין אשתו בדירת מגוריהם המשותפת ברמת-גן, תקף אותה המבקש בכך שאחז בידה ודחף אותה לעבר הרצפה. בית משפט גזר על המבקש את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, למשך 3 שנים, קנס בסכום של 5,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו, וכן פיצוי למתלוננת בסכום של 5,000 ₪. המבקש ביקש לערער על פסק הדין אך הערעור נדחה לאחר שהמבקש קיבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מהערעור. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי בידיו חוות דעת  המנתקת את הקשר הסיבתי בין החבלות שנתגלו על ברכיה של האישה לבין האירוע נשוא כתב האישום. בנוסף, הציג דו"ח פעולה משטרתי ממועד מאוחר מיום האירוע במסגרתו לא ציינה האישה כי המבקש תקף אותה בעבר. בנוסף טען המבקש לעיוות דין בעקבות כשלים בייצוג, במסגרתם לא השיג בא כוחו הקודם את החומר הרפואי של האישה ועקב כך לא הגיש ראיות רלוונטיות, נמנע מלחקור את המתלוננת בכל הנוגע לפגם הגנטי שלטענתו הוביל להופעת החבורות על גופה, וכן הצביע על סירוב בא-כוחו לבקשת המדינה, כי המבקש יופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לעניין העונש.

מ"ח 2432/12 ברצלבסקי נ' מדינת ישראל (2014)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2014

תקציר: מרק ברצלבסקי וניקולאי מטרוס הורשעו בעבירות של ניסיון למעשה סדום בנסיבות מחמירות, אינוס בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה ובאיומים. כמו גם בעבירה של סחיטה באיומים יחד עם שותף נוסף. עליהם נגזרו 10 שנות מאסר ו-11 שנות מאסר בהתאמה.

מרק ברצלבסקי הגיש בקשה למשפט חוזר, באמצעות מחלקת משפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית. ההליך בקשתו למשפט חוזר אוחד עם בקשתו של ניקולאי מטרוס למשפט חוזר, שהוגשה תחילה בנפרד.
עילות הבקשה: מטעם המבקשים הוצגו ראיות חדשות, בינהן: תצהיר המתלונן; שיחת נציגי הסנגוריה הציבורית עם המתלונן; פגישות נציג הסנגוריה הציבורים עם שיקגו; תמליל החקירה של המתלונן; דו"ח פרטי אירוע/ עדכון מיום 27.7.2002 ודו"ח קצין ממונה מיום 27.7.2002

לצד זאת, טענו המבקשים לעיוות דין בשל כשל בייצוג וניגוד עניינים בו היה מצוי עו"ד שייצג אותם.

מ"ח 4811/12 סאלם נ' מדינת ישראל (2013)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2013

תקציר: עבד אלקדר סאלם, הורשע בביצוע מעשה מגונה בחולת נפש, שאושפזה במוסד רפואי בו עבד כמדריך. נגזרו עליו ששה חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך של 3000 ש"ח למתלוננת. בדיון בבית המשפט השלום סלאם כפר באישומים שיוחסו לו. במסגרת הדין בבית המשפט השלום נדחתה בקשה שהגיש להמציא לעיונו את התיעוד הרפואי בעניינה של המתלוננת, בניסיון לבסס ספק סביר בקשר למהימנות גרסתה לגבי ביצוע העבירות.

סאלם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בית המשפט המחוזי קבע, בדעת רוב, שיש להחזיר את  הדיון לבית משפט השלום ולמסור לבא-כוחו של סלאם את התיעוד הרפואי הנוגע למתלוננת. בית המשפט השלום קבע בהחלטתו כי המסמכים הרפואיים שיומצאו יתייחסו לתקופה שממועד אשפוזה של המתלוננת בבית החולים הפסיכיאטרי ועד סמוך למועד הגשת כתב האישום נגד סלאם. במענה להחלטה זו הודיע בא-כוחו של סאלם כי לטעמו, הצו שניתן אינו ממצה את כל החומר הרלוונטי בנוגע למתלוננת. על כן ביקש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי. בית משפט השלום דחה את בקשת עורך הדין. מנקודה זאת עורך הדין לא פעל דבר כדי לעיין במסמכים או להעבירם למומחה מטעם ההגנה. משכך, החזיר בית משפט השלום את הדיון לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין סופי בערעור. בית המשפט המחוזי, ברוב דעות, זיכה את סאלם מחמת הספק משני מקרים של מעשה מגונה, והותיר את הרשעתו בביצוע מעשה מגונה אחד. כמו כן, קבע בית המשפט כי תקופת המאסר תקוצר ותעמוד על שישה חודשים בלבד. הנשיא אלון, בדעת יחיד, קבע כי יש לזכות את סאלם מחמת הספק מהעבירות בהן הורשע.

משפסק הדין נעשה חלוט, הגיש סאלם, בקשה לעריכת משפט חוזר על בסיס עילות "הראיות החדשות" ו-"עיוות הדין", מכוח סעיפים 31(א)(2)ו-31(א)(4)לחוק בתי המשפט, בהתאמה.

מ"ח 5568/09 סביחי נ' מדינת ישראל (2011)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2011

תקציר: המבקשים, כמאל ומוחמד סביחי, הורשעו, על פי הודאותיהם, באונס, חטיפה ורצח המנוחה דפנה כרמון. זאת יחד עם שניים נוספים, עאטף סביחי ואחמד קוזלי - שהורשעו גם ברצח דני כץ (ראו: מ"ח 7929/96). במהלך המשפט טענו הארבעה לחפותם, לדבירהם ההודאות נגבו מהם תוך שהשוטרים היכו אותם והתעללו בהם במהלך החקירות והשחזורים. כמו כן, טענו כי  השוטרים הדריכו אותם מה עליהם לומר בהודאותיהם. מאז הרשעתם ועד להגשת בקשה זו הם המשיכו וטענו לחפותם. בקשה זו הוגשה לאחר שבקשה קודמת, שכללה גם את שני השותפים הנוספים, כמו גם בקשה נוספת שהוגשה על ידי כמאל סביחי לבדו, נדחו.  בקשה זאת הוגשה באמצעות מחלקת משפטים חוזרים בסנגוריה הציבורית שסברה כי בעניינם של המבקשים מתקיימות שתי עילות לקיומו של משפט חוזר. קיימות ראיות חדשות, ביניהן ראיות על אופן ביצוע החקירה, ואלה לא היו בפני הסנגורים בעת הדיון בפני הערכאות הקודמות. וכן התנהלות המשטרה וכשלים בייצוגם של המבקשים מקים את עילת עיוות הדין.

מ"ח 3406/09 פלוני נ' מדינת ישראל (2009)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2009

תקציר: המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בביצוע עבירות מין בקטינה וכן הורשע בתיק נוסף בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, זיוף וקבלת דבר במרמה. בית המשפט המחוזי גזר על המבקש 7 שנות מאסר (בניכוי ימי מעצרו), 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח. ערעור על על הרשעתו ועל חומרת העונש נדחה. במסגרת הערעור טען המבקש כי הודאתו ניתנה בשל ייצוג לקוי וקשיי שפה. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי חלות בעניינו שלוש מתוך ארבע העילות למשפט חוזר. ביחס לעיוות דין טוען המבקש כי היו ליקויים בחקירתו וכי ללא עסקת טיעון לא הייתה יכולת להרשיע אותו. בנוסף, טוען כי קיבל את עסקת הטיעון משום שהוא לוקה בשפתו וכן שייצוגו בערכאה הדיונית היה לקוי. לבקשה צורף תצהיר של האב לגבי חוסר הבנתו את הסדר הטיעון וכן בדיקת פוליגרף שלו. ביחס לראיות טוען כי הראיות אומנם הוגשו לבית המשפט המחוזי אך הן מעולם לא נבחנו על ידו. ביחס לראיות אשר מקורן בשקר או סיוף טוען המבקש כי חלק מהראיות הושגו תוך חיפוש שאינו חוקי בביתו, עת שניצלו את תמימותו של האב לחיפוש זה, ובכך יתכן שזוהמו ראיות.

מ"ח 3633/08 אליטוביץ נ' מדינת ישראל (2008)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2008

תקציר: עידית אליטוביץ, עו"ד במקצועה, שהורשעה, לפי הודאתה בהסדר טיעון, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לאחר שהורשעה במסגרת הסכם הטיעון הגישה המבקשת ערעור למחוזי, שנדחה. כמו כן נדחתה בקשת רשות ערעור לעליון, שכן לא הועלתה בה כל שאלה משפטית. במקביל להגשת הבקשה למשפט חוזר עתרה לעיכוב ביצוע, עתירה זו נדחתה. בבקשה זו למשפט חוזר טענה המבקשת כי יש בידיה ראיות חדשות שלא הוצגו במשפט העיקרי שכן הורשעה במסגרת עסקת טיעון בעכבות הודאתה. בתוך כך, עדותה של גרושתו של המתלונן, תצהיר של דודותו של המתלונן, תצהיר מפקח בנייה שבנה למתלונן את ביתו, החלטה בתיק האזרחי. בנוסף טענה לעיוות דין שכן לא הייתה מיוצגת בחלקים מהמשפט.

מ"ח 7724/05 מאייר נ' מדינת ישראל (2006)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2006

תקציר: כנגד המבקש ואחיו הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים, על פי עובדות כתב האישום, בשנת 1998 קשרו שני האחים קשר להונות את האפוטרופוס לנכסי נפקדים. המבקש פנה לאחד בשם אהרון, בא כוחו של משקיע איטלקי, והציע לו לרכוש, בעבור לקוחו, נכסי מקרקעין הרשומים על שם נפקד. במספר מועדים, בין השנים 1998-1999, פנו האחים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בבקשה לשחרר את נכסי המקרקעין, תוך שהם מציגים עצמם כמי שרכשו זכויות במקרקעין אלו. השניים הציגו את אחיו של המבקש כבכיר בשירות הביטחון הכללי, וניסו לשכנע את האפוטרופוס כי שחרור הנכסים דרוש למען האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בגין מעשים אלו הורשעו המבקש ואחיו בניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, התחזות כעובד ציבור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. על פסק הדין של בית המשפט השלום הגיש המבקש ערעור למחוזי, שהסתיים בהסכמת הצדדים על זיכוי מהאישום השני והפחתת העונש. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור במסגרתה העלה טענות חדשות ביחס לפגמים בחקירה, ייצוג לקוי ופגיעה בחסיון עו"ד-לקוח. בקשת רשות הערעור נדחתה, כמו כן נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע. לבקשה למשפט חוזר צירף המבקש תצהיר התומך לכאורה בטענתו כי לא הציג את אחיו כאיש שב"כ. כמו כן הציג מסמך נוסף המציג לטענתו את אחד העדים כעורך דינו.

מ"ח 3546/05 נימני נ' מדינת ישראל (2005)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2005

תקציר: המבקש הורשע בשבע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה , וכן בעבירה של משיכת שיק ללא כיסוי, במסגרת זו הוציא מהמתלונן כספים בגובה של 930,000 ₪ תוך הבטחה שהסכום יוחזר בצירוף ריבית גבוהה מזו המקובלת בשוק. כטענת הגנה טען המבקש כי מדובר בכספים שהועברו לידיו לשם השקעה בבורסה ומטבעה כרוכה השקעה כזו בסיכון. בערעור לבית המשפט המחוזי הציג המבקש קו הגנה אחר, לפיו ידע המתלונן כי הוא משקיע בשיקום החברה וכי מצבה של החברה היה ידוע למתלונן. בית המשפט דחה את שני קווי ההגנה, עקב העדר תשתית ראייתית. המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור בטענה שהיו כשלים בייצוגו, גם היא נדחתה. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי בידיו ראיות המוכיחות כי מדובר היה בכספים להשקעה בבורסה וכי נגרם לו עיוות דין באופן התנהלות החקירה.

מ"ח 6081/04 בריגת נ' מדינת ישראל (2004)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2004

תקציר: באירועים נפרדים, המבקש יצר קשר עם אנשים שונים ופיתה אותם לקשור עמו קשרים עסקיים בטענה כי יש באפשרותו לספק מוצרים במחיר נמוך. המבקש הורשע על סמך עדויותיהם של עדים ומתלוננים. דינו נגזר ל-30 חודשי מאסר בפועל ועוד 12 חודשים על תנאי, פיצוי כספי וקנס. המבקש ערער על פסק הדין, הן ביחס להעדפת גרסאות עדי התביעה והן על העונש. בית המשפט דחה הערעור ולא מצא מקום להתערב בממצאי הערכאה הראשונה. בבקשה למשפט חוזר טען המבקש כי בידיו הקלטה היכולה לשנות את מצבו, במסגרתה מודה אחד המתלוננים כי הוא מעליל על המבקש. בנוסף הצביע על כך שאחד המתלוננים חתם עבורו על ערבות ואחר ביטל תביעתו נגדו. כמו כן טען כי בא כוחו כשל בייצוגו והודה בפני אשתו כי קיבל סכום כסף על מנת שלא ייצגו כראוי.

מ"ח 10392/02 עמיאל נ' מדינת ישראל (2003)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2003

תקציר: ביום 19.7.1995 נהג אורן עמיאל, עת היה חייל בשירות סדיר, באופנוע שבבעלותו כשהוא מסיע את חברו. במהלך הנסיעה ביצע המבקש עקיפה שבעטייה התקרב לאוטובוס שנסע לפניו והתנגש בו מאחור. כתוצאה מכך הועף הנוסע מהאופנוע, הוטח בכביש, ראשו נחבל והוא נפטר במקום. בחקירת המקרה נתגלה כי לוחית המספר של האופנוע, אשר בעת התאונה נחזה להיראות כבעל מספר  רישוי 18-828-01, הייתה מרוחה בצבע שחור. לאחר הסרת הצבע נתגלה כי מספרו האמיתי של האופנוע הינו 19-929-01. כן התברר כי ביחס לאופנוע זה הוצאה הודעת איסור שימוש, והוא הורד מהכביש בעקבות תאונה קודמת מיום 5.7.1994. באותה עת  היה האופנוע בבעלותו של אחר, עוזי רצון, אשר מכר את שרידי האופנוע לאלי פרץ. זה האחרון מכרו ליוסף דבש (להלן – דבש) והוא מכר לאחר מכן את האופנוע למבקש בחודש מאי 1995. כן נתברר כי בתעודת הביטוח של חברת "הפול" שהציג המבקש נרשם מספר הרישוי 17-929-01 השונה ממספרו האמיתי של האופנוע.

מ"ח 1888/01‏ כהן נ' מדינת ישראל (2001)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2001

תקציר: משה כהן הורשע בעבירות של תקיפה שכוונו כלפי בני משפחתו ונמשכו על פני שנים רבות. לטענתו, יש בידו ראיות העשויות לשנות את תוצאת המשפט: הקלטה של עדה שהעידה במשפט בה מספרת כי בתו של כהן שיקרה בעדותה, וכן כתבה מהעיתון בה מרואיינת האם במסגרתה מעידה על אופיו ה"אמיתי" של המבקש. כן הוא טוען כי נגרם לו עיוות דין בשל מחדלים בייצוגו על-ידי עורכת-דינו בערכאה הראשונה ובתוך כך כשל בהעלאת טיעונים משפטיים שונים והבאת עדי הגנה.          

מ"ח 4512/99‏ אייזין נ' מדינת ישראל (1999)

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
1999

תקציר: יגאל אייזין הורשע בבית-המשפט המחוזי בביצוע סדרת עבירות הכוללות אינוס בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות ומעשה סדום בנסיבות מחמירות. הרשעתו התייחסה למסכת מעשי סחיטה, איומים ואונס שהפעיל המבקש נגד מי שהייתה חברתו כארבע שנים ואשר נפרדה ממנו כחודשיים בטרם התרחשו האירועים שעמדו ביסוד ההרשעה. בקשתו למשפט חוזר נסמכת על הטענה כי זכה לייצוג כושל בערכאה הראשונה וכי ישנם ראיות חפציות, תצהירים ומסמכים המעידים על חפותו.