check
הרשעה שיסודה בטעות משפטית | קליניקת החפות

פסיקה

טענות מרכזיות

הרשעה שיסודה בטעות משפטית

מ"ח 7315/15 גית נ' מדינת ישראל (2016)

סמסטר: 
שנה: 
2016

תקציר: אוסמה גית הורשע בהיעדרו בבית המשפט לתעבורה בעבירות תעבורה במסגרת שני כתבי אישום נפרדים: הרשעתו הראשונה נסבה על עבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, על כך נגזר עליו קנס בגובה 2,000 ₪, פסילת רישיון למשך עשרה חודשים וכן פסילה על תנאי של חודשיים למשך שנתיים. הרשעתו השניה נסבה על עבירה נוספת של נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף, על כך, נגזר עליו קנס בגובה 1,500 ₪, פסילת רישיון למשך שנתיים וכן פסילה על תנאי של ארבעה חודשים למשך שנתיים.

בכל הנוגע לאישום הראשון, בבקשה למשפט חוזר שהגיש גית התברר  מעיון בנתוני כניסות ויציאות של משרד הפנים מעלה, כי במועד המיוחס לביצוע העבירות נשוא אישום זה לא שהה גית בגבולות הארץ, ומכאן שמעיקרא נפלה טעות בזיהוי. 

קרא עוד

לעניין האישום השני, טען גית בבקשתו למשפט חוזר כי במועד ביצוע עבירה זו אמנם פקע תוקף רשיונו הישראלי אולם עמד בתוקף רישיון נהיגה איטלקי בינלאומי שהחזיק, שאף הציגו בפני שופט התנועה. לטענת גית, כיון שהיה באותה העת תושב איטליה – נוכח יציאתו ללימודים בשנת 1993 – ולא תושב ישראל, הרישיון האיטלקי הוא שקובע לעניין היותו בעל רישיון נהיגה בתוקף, זאת מכוח תקנה 567(א)לתקנות התעבורה. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון דאז, השופט רובינשטיין, קיבל את הבקשה בכל הנוגע לאישום הראשון והורה על זיכויו של גית מאישום זה נוכח הסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובהתאם לסמכותו מכוח סעיף 31(ד) לחוק בתי המשפט. אך, בכל הנוגע לאישום השני נדחתה טענתו של גית. השופט רובינשטיין דחה את בקשתו לעניין האישום שהשני, זאת בין היתר מכיוון שגית שהורשע בביצוע העבירה נשוא אישום זה לפני למעלה מ-6 שנים, הואיל והידרשות לטענתו כי למעשה היה תושב איטליה בעת העבירה נשוא האישום השני מצריכה בירור עובדתי, לדעת השופט רובנשטיין מקומו של בירור זה היה בפני הערכאה הדיונית, עת התנהל ההליך המקורי. עוד הלין השופט רובנשטיין על כך שגית לא העלה טעם ממשי מדוע נמנע מהעלאת טענתו בהליך המקורי, ועל כן, לא מצא כי יש בטענותיו להצדיק קיומו של משפט חוזר בסוגיה זו. 

 

עבירה: נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף, נהיגה מבלי שהייתה לרכב פוליסת ביטוח בתוקף.

עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.

תוצאת ההליך: זיכוי ללא ניהול משפט חוזר (לעניין אחד האישומים).

 

קראו פחות

מ"ח 8114/12 כהן נ' מדינת ישראל (2013)

סמסטר: 
שנה: 
2013

תקציר: דוד כהן הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום לתעבורה בעבירות של אי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה; נהיגה בחוסר זהירות; התנהגות הגורמת נזק; חבלה של ממש; נהיגה ללא רישיון נהיגה; ונהיגה ללא ביטוח. הבקשה למשפט חוזר הופנתה כנגד הרשעתו של כהן בעבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח בלבד.

קרא עוד

דוד כהן, אזרח ישראלי ותושב אנגליה, נוהג לבקר בישראל מספר פעמים בשנה. ביום 21.4.2011 נהג כהן ברכב שכור מכיוון בית שאן לכיוון עפולה. בצומת ניר דוד פנה שמאלה מבלי לתת זכות קדימה לתנועה הבאה ממול. כתוצאה מכך התנגש רכבו ברכבו של נהג אחר. עקב התאונה נפגעו כהן, בני משפחתו ויושבי הרכב הנוסף. מספר ימים לאחר התאונה הוגש נגד כהן כתב אישום המייחס לו מספר עבירות לרבות עבירה של נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ועבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי תקנה 2 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

משפטו של כהן התקיים בו ביום ומבלי שהיה מיוצג. בתחילת המשפט הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר הטיעון. בית משפט השלום אישר את הסדר הטיעון והרשיע את כהן על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. הרשעתו של כהן בעבירות של נהיגה בלי רישיון ובלי ביטוח התבססה על טענת התובעת כי במועד התאונה נהג כהן עם רישיון נהיגה זר שאינו בתוקף, ועל כן לטענתה כהן לא עמד בתנאים המאפשרים נהיגה בתחומי ישראל עם רישיון נהיגה זר. בית המשפט הטיל על כהן תשלום קנס בסך 1500 ש"ח או חמישה עשר ימי מאסר חלף הקנס, פסילת רישיון למשך שנתיים וחצי - מתוכן שנתיים בפועל וחצי שנה על תנאי, ושלושה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך שנתיים עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

כהן לא ערער על פסק הדין, אך משכפרה חברת הביטוח שלו בכיסוי הביטוחי וסרובה לממן את הוצאות ייצוגו בתביעה האזרחית שהוגשה עקב התאונה, בהתבסס על הרשעתו - הגיש כהן בקשה למשפט חוזר. במשפט החוזר טען כהן כי יסודה של הרשעתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח – בטעות. שכן, רישיון הנהיגה הבריטי שהיה ברשותו במועד התאונה תקף בישראל מכוח תקנות התעבורה. התברר כי התביעה ובית המשפט החילו עליו באופן שגוי את התקנה המכירה ברשיון נהיגה זר של מי שהוא תושב ישראל (תקנה 567א לתקנות התעבורה), בעוד כהן, על אף היותו אזרח ישראל, אינו תושב, לפיכך חלה עליו תקנה 567 לתקנות התעבורה  - שבתנאיה כהן עמד. אם כן, היה על בית המשפט להכיר ברישיונו הזר. 

המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופטת מרים נאור, קבלה את בקשתו של כהן למשפט חוזר, וכן נוכח הסכמת בא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה הפעילה את סמכותה מכוח סעיף 31(ד) לחוק בתי המשפט והורתה על זיכויו של כהן ללא עריכת משפט חוזר.

 

עבירה: נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח.

עילה: עיוות דין.

תוצאת ההליך: זיכוי ללא עריכת משפט חוזר.

 

קראו פחות

מ"ח 3092/06 קסובק נ' מדינת ישראל (2006)

סמסטר: 
שנה: 
2006

תקציר: טלילה קסובק עלתה לישראל מגרמניה, והורשעה בבית המשפט לתעבורה בחדרה על פי הודאתה ובלא שהיתה מיוצגת, בנהיגה ללא רשיון בר תוקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. זאת, לאחר שנמצאה נוהגת ברכבה ללא רשיון נהיגה ישראלי בר תוקף, וכשברשותה רשיון נהיגה גרמני בלבד. בעקבות הרשעתה נגזרו למבקשת שישה חודשי מאסר על תנאי והוטל עליה קנס בסך 800 ₪. קסובק לא ערערה על פסק הדין.

לאחר שנועצה בעורך דין עתרה קסובק לקיומו של משפט חוזר בעניינה, שכן, התברר כי ההרשעה יסודה בטעות. זאת לאור הוראת תקנה 567 א' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 הקובעת כי: "עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

קרא עוד

קסובק, בה התקיימו התנאים הנקובים בסעיף הנ"ל, רשאית הייתה לנהוג ברשיון הנהיגה הזר גם ביום האירוע.  המדינה הסכימה לעריכת המשפט החוזר, והואיל ולא מצאה טעם בקיומו בפועל של ההליך הציעה היא כי בית משפט העליון, יורה על זיכויה, מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 31(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 - וכך עשה השופט אדמונד לוי בפסק דינו. 

 

עבירה: נהיגה ללא רשיון בר תוקף.

עילה: עיוות דין.

תוצאת ההליך: זיכוי ללא עריכת משפט חוזר.

 

קראו פחות