תקציר: המבקש שימש כמפקח ומהנדס אתר הבניה מטעמה של מע"צ, שהזמינה פרויקט להקמת גשר במחלף שפירים. במסגרת הפרויקט, קורה כבדה, אשר נישאה על ידי תמוכות זמניות, נפלה על כביש מס' 1, ומחצה שני כלי רכב שנסעו בכביש. כתוצאה מכך נהרגו שני נהגי כלי הרכב. בנוסף, פועל אשר עבד על הגשר ונפל עקב הקריסה נפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. המבקש יחד עם חמישה נאשמים אחרים בחרו שלא להעיד במשפטם והורשעו בגרימת מוות ברשלנות. בטרם נשמעו טיעונים לעונש החליף המבקש ייצוג וביקש להעיד, אך בית המשפט דחה את הבקשה. המבקש הגיש ערעור, במסגרתו טען כי שגה בית המשפט כשלא נענה לבקשתו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו לנהל פרשת הגנה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, הן ביחס לאחריותו של המבקש והן ביחס לאפשרות לנהל פרשת הגנה. בדומה, גם בקשת רשות ערעור בעניינו נדחתה.
בבקשה למשפט חוזר טען כי בעת המשפט ומתן העדויות לא היה כשיר לעמוד לדין. כן צירף חוות דעת המעידה על כך שמצבו הנפשי של המבקש היה לקוי ופגע ביכולת השיפוט שלו. בנוסף צירף תצהירים של אנשי מקצוע המבהירים את ההבדל באחריות בין מפקח על הגשר למפקח על התומכות. בנוסף סבר המבקש כי בעניינו נעשה עיוות דין.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי אין בחוות הדעת ראיה חדשה ומשכענת. היא ניתנה 12 שנים לאחר האירועים המדוברים, ומבוססת על תיאורו של המבקש את המציאות, לפיכך משקלה נמוך. אף אם הייתה מתקבלת חוות הדעת, אין בה כדי להצדיק משפט חוזר, לא נקבע שהוא אינו כשיר לעמוד לדין. גם הראיות הנוספות שמבקש להציג עקב אי התאמתו לעמוד לדין אינן מקיימות עילה למשפט חוזר, שכן אין בהן כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט. כמו כן דחה בית המשפט את טענתו של המבקש לעיוות דין.
עבירה: גרימת מוות ברשלנות.
עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.
תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.