כפתור הצגת/ הסתרת תקציר - מאגר פסיקה

פסיקה

טענות מרכזיות

מ"ח 3139/13 רחמיאן נ' מדינת ישראל (2014)

תקציר: מדובר בבקשה למשפט חוזר לעניין העונש שנגזר על המבקש בלבד, בלא שנטען דבר כנגד עצם ההרשעתו.  במסגרת הבקשה, טענה הסנגוריה הציבורית כי עניינו של המבקש מקיים שתיים מבין העילות לקיומו של משפט חוזר, המעוגנות בסעיף 31(א) בחוק בתי המשפט.

ראשית נטען כי חוות הדעת המתארות את מצבו הנפשי של המבקש הן ראיות חדשות אשר עשויות לשנות את תוצאות המשפט, כמשמעותן בסעיף 31(א)(2) בחוק בתי המשפט, בכך שהן מאפשרות גזירת עונש מופחת מכוח סעיף 300א. שנית, ולחילופין, טענה הסנגוריה הציבורית, שלאור תיקון החקיקה שחוקק לאחר שפסק דינו של רחמיאן נעשה חלוט, "העובדה כי [המבקש] מרצה עונש של מאסר עולם חובה בנסיבות [ש]בהן ניתן לשקול הטלת עונש קל יותר לפי סעיף 300א לחוק העונשין, היא בגדר עיוות דין" (סעיף 31(א)(4) בחוק בתי המשפט).

בית המשפט פסק

1. בנוגע לשאלה האם ניתן להגיש בקשה למשפט חוזר על העונש שהוטל, ולא על ההרשעה, קבע ביהמ"ש כי בכל הנוגע לעילה של עיוות דין, הרי שמנוסח הסעיף עולה במפורש כי היא נועדה למקרים של עיוות דין שנגרם בהרשעה (ולא בענישה). לעומת זאת, עילת הראיות עניינה בראיות העשויות "לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון". תוצאות המשפט כוללות גם את גזר הדין. על כן פורשה עילה זו כמאפשרת הצגת ראיות חדשות גם לעניין העונש בלבד.

2. הליך של משפט חוזר אינו "צינור" שדרכו ניתן להחיל באופן רטרוספקטיבי את סעיף 300א לחוק העונשין, שקובע חריג לעונש חובה של מאסר עולם כאשר רצח בוצע בנסיבות מחמירות, לגבי מי שפסק-דינם היה כבר חלוט במועד חקיקת הסעיף.

 

עבירה: רצח בנסיבות מחמירות.

עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.

תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.

 

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
2014