תקציר: עידית אליטוביץ, עו"ד במקצועה, שהורשעה, לפי הודאתה בהסדר טיעון, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לאחר שהורשעה במסגרת הסכם הטיעון הגישה המבקשת ערעור למחוזי, שנדחה. כמו כן נדחתה בקשת רשות ערעור לעליון, שכן לא הועלתה בה כל שאלה משפטית. במקביל להגשת הבקשה למשפט חוזר עתרה לעיכוב ביצוע, עתירה זו נדחתה. בבקשה זו למשפט חוזר טענה המבקשת כי יש בידיה ראיות חדשות שלא הוצגו במשפט העיקרי שכן הורשעה במסגרת עסקת טיעון בעכבות הודאתה. בתוך כך, עדותה של גרושתו של המתלונן, תצהיר של דודותו של המתלונן, תצהיר מפקח בנייה שבנה למתלונן את ביתו, החלטה בתיק האזרחי. בנוסף טענה לעיוות דין שכן לא הייתה מיוצגת בחלקים מהמשפט.
בית המשפט פסק כי דין הבקשה להידחות משום שלא הונחה תשתית ראייתית להוכחת אחת העילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. נקבע כי הבקשה לחזור בה מהודאתה איננה חדשה וכבר נידונה בפני מותבים שונים. במקרה זה אין חשש שלא נפל פגם ברצונה של המבקשת בעת הודאתה ולפיכך אין מקום לקבל את החזרה. בנוסף, נקבע כי לא הובאו ראיות להוכחת פגם בייצוגה ע"י בא הכוח. לאור דחיית טענות אלה לא מצא בית המשפט לנכון לדון בראיות החדשות שהובאו ויכלו להתדיין בערכאות הקודמות. הנוסף, ביחס לראיות ה"חדשות", נקבע כי אין בהם די כדי להוות פוטנציאל לשינוי התוצאה. ביחס לטענת הכשל בייצוג נקבע כי לא היה כשל כזה, אמנם היא יוצגה ע"י מספר עורכי דין אך היא זו שיצרה המצג שהיא מיוצגת ואין לה צורך בייצוג ע"י הסנגוריה.
עבירה: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.
תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.
הלכות: "ככלל לא יתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו לאחר שנגזר דינו, אלא בנסיבות חריגות, וזאת על מנת למנוע מצב בו הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהיה מותנית בחומרת העונש שיוטל עליהם. על כך יש להוסיף כי אם הנסיבות בהן יתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו הינן חריגות, על אחת כמה וכמה הן יהיו חריגות בהליך של בקשה למשפט חוזר"