פסיקה

טענות מרכזיות

מ"ח 4132/06 פלוני נ' מדינת ישראל (2006)

תקציר: בכתב האישום יוחסו למבקש שורה של עבירות מין ואלימות אותן ביצע לאורך שנים בארבעת ילדיה של אשתו מנישואיה הראשונים, וכן בבתם המשותפת (חמישה אישומים סך הכל). באישום השישי יוחסו למבקש עבירות של הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט, בכך שאיים על אשתו שלא תתלונן על מעשיו, ובאישום השביעי יוחסה לו עבירה של הטרדת עד. בית המשפט המחוזי הרשיע את המבקש בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון והשני, וכן בעבירות של הדחה ושיבוש הליכי חקירה שיוחסו לו באישום השישי. לעומת זאת, זוכה המבקש, מחמת הספק, מהעבירות שיוחסו לו ביתר האישומים.

במסגרת הבקשה למשפט חוזר טען המבקש שבמהלך משפטו לא הובאו בפני בית המשפט "עובדות מסוימות ועדויות חשובות אשר היו עשויות לשנות לחלוטין את הכרעת דין וגזר הדין", וכן כי "לא הוצגו בבית המשפט מסמכים רפואיים ועדויות הקשורים למצבו הרפואי". הוא מבקש, כי הכרעת דינו תיבחן פעם נוספת, כשבפני בית-המשפט יהיו מלוא העובדות והמסמכים הנוגעים לעניינו. בהודעה מיום 10.09.06 פירט המבקש את הראיות אליהן כיוון בבקשתו למשפט חוזר, ואשר כולן מופיעות בחוות-דעת רפואית שנערכה לו בשנת 2003. המבקש טוען כי בחוות-הדעת יש כדי לערער את גרסתה של ס' מ' (אחת המתלוננות), שכן בבדיקה הרפואית שנערכה לו לא נמצאו הסימנים עליהם היא העידה בבית-המשפט: נפיחות מעל איבר המין, כתם לידה בהיר בישבן מצד ימין, אשך מוגדל ונפוח. המבקש מעלה טענות עובדתיות נוספות ביחס לאורך איבר מינו, אשר חוות-הדעת הרפואית עוסקת גם בו, ואשר לגרסתו יכולה לקעקע את הנחת בית-משפט קמא כי המכתב שנמצא בתיקו מוען לס' מ'.

ביהמ"ש פסק כי אמנם ראיות חדשות המוצגות כבסיס לבקשה לעריכת משפט חוזר, אינן חייבות להיות כאלה "אשר בשעת בירור המשפט לא יכולות היו להיות בידי המבקש או להיות ידועות לו". אולם, מקום בו מדובר בראיות שניתן היה להציג בשלב מוקדם יותר ולא הוצגו, על המבקש ליתן הסבר מניח את הדעת באשר לשיהוי בהצגתן. יתרה, לא די בהצגתן של עובדות או ראיות נוספות שלא הונחו בפני הערכאה הדיונית, אלא נדרש, שאותן ראיות או עובדות נוספות יקימו תשתית אשר תצדיק חריגה מעקרון סופיות הדיון, וכי הן יהיו "בעלות אותו משקל סגולי – אם כשלעצמן ואם בהצטרפותן לראיות שעל פיהן הורשע המבקש – אשר יש בו כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט".

הראיות שמציג המבקש אינן עומדות בתנאים אלה. המבקש מנסה לשוות לחוות-הדעת אופי של ראייה חדשה כאשר לא כך הדברים. מדובר בחוות-דעת אותה כבר ניסה המבקש להגיש לבית-המשפט בשלב הערעור, ובית-המשפט דחה את בקשתו משני טעמים. ראשית, המבקש לא הציג הסבר מניח את הדעת באשר למועד הצגתן של הראיות רק בשלב הערעור, ושנית, נוכח העובדה כי אין בחוות-הדעת כדי לשנות מן התוצאה אליה הגיע בית-משפט קמא. עתה, שב המבקש ועותר להציג את חוות-הדעת, אך גם היום אינו מסביר מדוע לא הציגה בפני בית-משפט קמא.

 

עבירה: אינוס, ניסיון לאינוס, מעשה סדום, ניסיון למעשה סדום, תקיפה מינית, עבירות מין במשפחה, מעשים מגונים בכוח, תקיפה, הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד.

עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.

תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.

 

סמסטר: 
שנה: 
2006