check
מ"ח 6983/98‏ יעקובוביץ נ' מדינת ישראל (1999) | קליניקת החפות

פסיקה

טענות מרכזיות

מ"ח 6983/98‏ יעקובוביץ נ' מדינת ישראל (1999)

תקציר: יצחק ודורון יעקובוביץ, אב ובנו, הורשעו ברצח. במהלך מעצרם של המבקשים הוכנס לתאו של דורון מדובב, אדם בעל הרשעות פליליות, שסייע למשטרה במקרים דומים. המדובב רכש את אמונו של דורון, והלה גילה לו פרטים שונים על אודות הרצח וביצועו. דורון, שחשש מהקלטות ומצילומים סמויים, שוחח עם המדובב תוך שהוא משלב בדיבורו לחישות ותנועות ידיים ועושה שימוש בכינויים. מקצת תיאורים אלה באו לידי ביטוי בהקלטה ובהסרטה. ההרשעה בוססה על הקלטתן וצילומן של שיחותיו של דורון עם המדובב ועל גירסת המדובב באשר לדברים שאמר לו דורון ואשר לא תועדו בהקלטות, כמו גם על שקריו של יצחק יעקובוביץ באשר לרצח. שלושת השופטים נתנו את דעתם לאישיותו של המדובב, לעברו הפלילי ולמניעיו. ערעורם של המבקשים לבית-המשפט העליון נדחה.

בבקשה למשפט חוזר נטען כי המדובב, שעל עדותו, בין היתר, הסתמכה ההרשעה, העיד לאחרונה בתיק אחר כי אחד הנאשמים באותו תיק הודה בפניו בלחש ובתנועות ידיים כי רצח אדם, ובית-המשפט שם סירב לקבל את גירסתו וזיכה את הנאשמים. כן נטען כי טענת האליבי שהעלו דורון ויצחק לא נבדקה.

פסיקת ביהמ"ש:

1. לממצא מהימנות הנוגע לעד פלוני בהליך אחד, אין תחולה ישירה שעה שאותו עד מעיד בהליך אחר. בעניין דנן, גם מבחינה מהותית אין בממצא המהימנות לגבי המדובב כדי להביא לשינוי התוצאה, שכן עדות המדובב אינה עומדת, בעניין זה, בפני עצמה. היא כרוכה בדבריו של יצחק, ניזונה מהם ומעשירה אותם. מיהותו של המדובב ומניעיו האפשריים לא נעלמו מעיניהן של הערכאות שדנו בעניינם של המבקשים. דבריו נבחנו בקפידה וזכו לאמון רק לאחר דיון מפורט ומעמיק בכל יסוד מיסודותיהם.

2. טענותיהם של המבקשים, רובן ככולן, מהוות למעשה חזרה על טענות שהועלו על-ידי הערכאות שדנו בעניינם ונדחו. טענות מעין אלו אינן מהוות בסיס לקיומו של משפט חוזר. הליך המשפט החוזר לא נועד ליצור הליך ערעור נוסף. לא כל שכן, שכך הם פני הדברים, כאשר המבקשים היו מיוצגים בשתי הערכאות על-ידי עורכי-דין שצוינו לשבח בפסקי-הדין על האופן שבו ייצגו את המבקשים. כך שאין כל חשש שלא היה למבקשים יומם בבית-המשפט.

3. טענות המבקשים ב"מבט-על" אינן מצביעות על חשש ממשי לקיומו של עיוות דין בעניינם. הרשעת המבקשים התבססה, בראש ובראשונה, על מוצא פיו של דורון, בין בדברים מפורשים ובין ברמזים, בין באמירה בקול רם ובין בלחישה, בין במלל ובין בתנועות ידיים. לכל אלה חברו שקריו של יצחק, דבריו של המנוח ביום מותו ועוד ראיות אובייקטיביות שאינן מתבססות דווקא על דברי המדובב.

 

עבירה: רצח.

עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.

תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.

 

סמסטר: 
שנה: 
1999