כפתור הצגת/ הסתרת תקציר - מאגר פסיקה

פסיקה

טענות מרכזיות

מ"ח 7324/96 חייאט נ' מדינת ישראל (1997)

תקציר: המבקש הועמד לדין פלילי והורשע על פי הודאתו. על פי כתב האישום (מיום 8.3.91) הוא היה חבר בארגון הג'יהאד האיסלמי. הוא קשר קשר (בפברואר 1991) עם שני אחרים לרצוח את השומר המוצב בבניין מחלקת התברואה של עירית ירושלים. הוא נתן להם סכין להרוג בו את השומר. השניים ניסו להרוג השומר ונכשלו. בגין כל אלה יוחסו למבקש נסיון לרצח, חברות בארגון טרור, קשירת קשר לפשע וחברות בהתאחדות בלתי מותרת. בפרט האישום השני נאמר כי המבקש החליט עם אחר להצית רכב מסחרי השייך ליהודי. הוא שפך על הרכב בנזין והציתו. בפרט זה יוחסה למבקש עבירה של הצתה.

על המבקש הוטלו שתיים-עשרה שנות מאסר בגין העבירות שיוחסו לו בפרט האישום הראשון, ושלוש שנות מאסר - מהן שנתיים במצטבר - בגין עבירת ההצתה שבאישום השני. המבקש לא ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

הנשיא אהרן ברק הורה על קיוף משפט חוזר, לאור העבודה כי הוצגו ראיות חדשות, לפיהם הרכב כלל לא נשרף, הואיל וכך גם הודאתו שקרית, לכל הפחות בהתייחס להצתה.

 

עבירה: 1. נסיון לרצח.  2. הצתה. 3. חברות בארגון טרור 4. קשירת קשר לפשע  5. חברות בהתאחדות בלתי מותרת.

תוצאת ההליך: הרשעה מחדש - במשפט החוזר (בהסדר טיעון).

הטענות המכרזיות עליהן נסמכה הבקשה:

1. זיוף ראיות - התיקים נגדו "נתפרו ופוברקו", והכל כדי להושיבו בכלא, על לא עוול בכפו. לעניין האישום הראשון (נסיון לרצח) טענתו הינה כי האירוע כולו לא היה אלא קטטה. הנדקר נפל על זכוכית. לעניין האישום השני (הצתה) הוא טוען כי הרכב כלל לא נשרף, והראיה היא שאיש לא חקר אותו על מעורבותו בהצתה כלשהי.

2. הודאת שווא - ההודאתו חולצה ממנו באמצעים פסולים.

3. פגם ברצוניות ההודאה -  הוא לא עמד על משמעות הודאתו.

 

סמסטר: 
שנתי
שנה: 
1997