תקציר: כנגד המבקש ואחיו הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים, על פי עובדות כתב האישום, בשנת 1998 קשרו שני האחים קשר להונות את האפוטרופוס לנכסי נפקדים. המבקש פנה לאחד בשם אהרון, בא כוחו של משקיע איטלקי, והציע לו לרכוש, בעבור לקוחו, נכסי מקרקעין הרשומים על שם נפקד. במספר מועדים, בין השנים 1998-1999, פנו האחים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בבקשה לשחרר את נכסי המקרקעין, תוך שהם מציגים עצמם כמי שרכשו זכויות במקרקעין אלו. השניים הציגו את אחיו של המבקש כבכיר בשירות הביטחון הכללי, וניסו לשכנע את האפוטרופוס כי שחרור הנכסים דרוש למען האינטרסים הביטחוניים של ישראל. בגין מעשים אלו הורשעו המבקש ואחיו בניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, התחזות כעובד ציבור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. על פסק הדין של בית המשפט השלום הגיש המבקש ערעור למחוזי, שהסתיים בהסכמת הצדדים על זיכוי מהאישום השני והפחתת העונש. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור במסגרתה העלה טענות חדשות ביחס לפגמים בחקירה, ייצוג לקוי ופגיעה בחסיון עו"ד-לקוח. בקשת רשות הערעור נדחתה, כמו כן נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע. לבקשה למשפט חוזר צירף המבקש תצהיר התומך לכאורה בטענתו כי לא הציג את אחיו כאיש שב"כ. כמו כן הציג מסמך נוסף המציג לטענתו את אחד העדים כעורך דינו.
בית המשפט פסק כי הראיות שהוצגו אינן מקיימות את העילה הנוגעת לראיות חדשות. לא הוסבר מדוע הראיה החדשה- התצהיר, הופיעה רק ב2005, בעוד שהיא מתייחסת לאירועים מ1998. כמו כן סבר בית המשפט כי אין לראיה זו בלבד די כדי לשנות את תוצאות המשפט. בנוסף קבע בית המשפט כי אין התרשלות בהתנהלות המשטרה בכך שלא חקרה את כלל המשתתפים בפגישה. כמו כן נקבע כי לא מתקיים חסיון עו"ד לקוח על פגישה בה לקחו חלק צדדים רבים נוספים. ביחס לכשלים בייצוג, אכן הדבר יכול להוות עילה למשפט חוזר, אך בענייננו לא היו כשלים המקיימים חשש מעיוות דין.
עבירה: התחזות כעובד ציבור, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף.
עילה: ראיות חדשות, עיוות דין.
תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.