תקציר: טלילה קסובק עלתה לישראל מגרמניה, והורשעה בבית המשפט לתעבורה בחדרה על פי הודאתה ובלא שהיתה מיוצגת, בנהיגה ללא רשיון בר תוקף, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. זאת, לאחר שנמצאה נוהגת ברכבה ללא רשיון נהיגה ישראלי בר תוקף, וכשברשותה רשיון נהיגה גרמני בלבד. בעקבות הרשעתה נגזרו למבקשת שישה חודשי מאסר על תנאי והוטל עליה קנס בסך 800 ₪. קסובק לא ערערה על פסק הדין.
לאחר שנועצה בעורך דין עתרה קסובק לקיומו של משפט חוזר בעניינה, שכן, התברר כי ההרשעה יסודה בטעות. זאת לאור הוראת תקנה 567 א' לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 הקובעת כי: "עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190".
קסובק, בה התקיימו התנאים הנקובים בסעיף הנ"ל, רשאית הייתה לנהוג ברשיון הנהיגה הזר גם ביום האירוע. המדינה הסכימה לעריכת המשפט החוזר, והואיל ולא מצאה טעם בקיומו בפועל של ההליך הציעה היא כי בית משפט העליון, יורה על זיכויה, מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 31(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 - וכך עשה השופט אדמונד לוי בפסק דינו.
עבירה: נהיגה ללא רשיון בר תוקף.
עילה: עיוות דין.
תוצאת ההליך: זיכוי ללא עריכת משפט חוזר.