תקציר: המבקש הורשע, על-סמך הודאתו, בשלוש עבירות של הטרדה טלפונית שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. במסגרת ההליך הוגשה חוו"ד פסיכיאטרית לפיה המבקש סובל מהפרעה אובססיבית קומפלסיבית בעוצמה גבוהה אך הוא כשיר לעמוד לדין. בטרם שמיעת הראיות המבקש הודה במיוחס לו. הוא הורשע ועקב מצבו נגזר עליו מאסר על תנאי. בהמשך נקלע שוב למשפט בגין מעשים של הטרדות טלפוניות, אז נשלח שוב להערכה פסיכיאטרית ונקבע כי הוא כשיר אך בעקבות החמרה במצבו הוא אושפז ונמצא כי הוא סובל מאספרגר, הוא אינו מבין מוסכמות חברתיות ולפיכך אינו כשיר לעמוד לדין. בית המשפט קיבל את חוות הדעת וסגר ההליך נגדו. המבקש עותר למשפט חוזר על ההליך הראשון, שכן חוות הדעת כי אינו כשיר לעמוד לדין מהווה ראיה חדשה.
בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הסמכות להחליט האם אדם הוא כשיר לעמוד לדין היא החלטה משפטית. כינוי המחלה בה סובל לא היא שתגדיר האם האדם כשיר או לא אלא נפקותה על התנהגותו. בהליך הראשון היה המבקש מיוצג ועמדו לפני בית המשפט חוות דעת שקבעו כי אכן היה כשיר. אין בכוחה של חוות הדעת החדשה לקעקע את חוות הדעת הקודמות ואת חוות הדעת הנוספת שהציגה המשיבה.
עבירה: הטרדה טלפונית; תקיפה בנסיבות מחמירות; איומים; הפרת הוראה חוקית.
עילה: ראיות חדשות.
תוצאת ההליך: בקשה למשפט חוזר נדחתה.